<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ד ח"ד</h1>
<h2>דף מד:</h2>
דלא כטופסי דשטרי שכותבי' בשטרו' כתב הרמב"ם בשם רבי' סעדיה גאון ז"ל בפרק חזקת הבתים כי מה שכותבין בשטרו' דלא כטופסי דשטרי הצורך בזה לפי שתופס השטרות ונוסחן לכתוב לשון שיד בעל השטר על התחתונה לפי' כותבין ליפות כחו שלא יהא כטופסן של שטרות אלא כל לשון מסופק בשטר שיהא ידו על העליונ' צוה לחתום. כתב הרשב"א מנהג במקצת מקומות שהסופר חותם בשביל העד היודע עדותו על פה ואינו יודע לחתום וכותב כך צוה לחתום כשר השטר דכל דבר שבמוחז' הלך אחר הסכמת המדינה ומנהגם כדאמרי' עד א' בכתב ועד א' על פה מצטרפין ולא גרע משטר העולה בערכאות של גוים שהוא כשר דלא מרעי נפשיהו ואינו מזוייף מתוכו בכתיבת הסופר מאחר שכן המנהג הסופר שלא חתם אלא בשביל שצוהו כל מה שנתברר עניינו מתוך השטר אינו מזוייף מתוכו כדאמרינן בגיטין אף על פי שחותמין גוים כשרים ואקשינן והא מזוייף מתוכו ומודה בו רבי אלעזר שהוא פסול ופריק בשמות מובהקין ולא (אר') [אתי] למיסמך עליהו. ע"כ.
<h2>דף קסח.</h2>
המוכר שדה לחבירו וכתב לו שט' מכירה בשם אחר אין כופין למוכר שיכתוב לו שטר אחר בשמו ואם הודיעו שיכתבו לו שטר בשם אחר כופין אותו למוכר שיכתוב לו שטר אחר בשמו קמא ואפילו לא אמר על מנת אלא שאמר לעדים במעמד מוכר עוד תכתבו לי שטר א' בשמי. שטר שנמחק שנפל עליו מים ונתטשטש ורישומו ניכר או נשרף חוזרין בית דין לכתבו ומעמיד עליו עדים שמכירין את החתימות ובאין לפני בית דין וצריך שיאמרו העדים שראו הכתב וחתימת העדים הכירו שהתחיל לימחק ומקיימין אותו ועושין לו קיומו וצריך לכתוב הוזקקנו לעדותן של עדים ונמצא מכוונת בתרא וזהו קיומו בפנינו בית דין פלוני הוציא פלוני שט' מחוק לפנינו ופלו' ופלו' עדיו וצריך שיאמרו העדי' שראו הכתב וחתימת העדים הכירו או אם הם בעצמם היו מעידין על חתימתן צריך שיזכרו מענין השטר פירוש שיאמרו פלוני ופלוני העידו בפנינו שהשטר היה מקויים וזהו נמצאת עדות מכוונ' וגם יאמרו העידו על שם המלוה ולוה והזמן והמעות אבל העדים של השטר עצמן אין יכולין לכתוב שטר אחר כיון שעשו פעם אחת שליחותן. נקרע קרע בית דין שתי וערב פסול נתקרע בלא קרע ב"ד כשר נמחק או נטשטש אם רישומו ניכר כשר בתרא מי שאבד שטר חובו או שטר קנייה משדה עם אחריות שבו אפילו יאמרו עדים כתבנו וחתמנו ונתננו לו אין כותבין פעם שניי' שמא יטרוף ויחזור ויטרוף אבל כותבין שטר קנייה כלומר של מכר חוץ מאחריות שבו וכתבין הכי שטרא דנן לא למיגבי ביה לא ממשעבדי ולא מבני חרי אלא כי היכי דתיקום ארעא בידיה ולא חיישינן לזילי נכסי וכן השורף שטרותיו סנהדרין אבל אם אבד או נשרף בודאי כותבין שני שטרות של מכר אפילו באחריות או של הלואה דאין לחוש שיטרוף שני פעמים וכותבין אותם בית דין כאשר כתבתי.
<h2>דף קעא:</h2>
שטרי חוב מוקדמין פסולים מאוחרים כשרין ובמקח וממכר אפילו מאוחרין פסולין וצריך שיכתבו האיחור בתרא מציעא. שטר שכתוב בו שנקנה בשבת או בעשרה בתשרי בודאי מאוחר הוא וכשר פירוש כי קודם שבת נקנה וקודם צום כפור ואחרו הזמן וכתב הרשב"א מכל מקום אין לאחרו לכתחל' דמיחזי כשקרא פירוש ולא דמי לספק שבשטר דאמרינן יד בעל השטר על התחתונ' כי זהו בספק בלשון הכתב אבל לפסול השט' ולאורועי סהדי בחזקת כשרות עומד ומכאן דקדק ר"ח ורש"י דכל שטר בחזקת כשר והבא לפוסלו עליו להביא ראיה וכן רשב"ם ובעל העטור והרמב"ם כך פשוט בגמר' בתרא.
